הכותל המערבי הוא אחד מארבעת קירות התמך המקיפים את הר הבית זה כאלפיים שנה, מתקופת בית שני ועד ימינו. במסורת היהודית מיוחסת לכותל קדושה יתרה, וכנראה כבר במאה ה-14 נקבע מקום תפילה בסמוך אליו, המשמש לכך עד היום.
לכותל המערבי חשיבות דתית, לאומית והיסטורית, ובכל שנה מבקרים בו מליוני אנשים: יהודים ושאינם
יהודים. בני מצווה חוגגים שם עם משפחתם, חיילים נשבעים אמונים ברחבתו העליונה, ואישים מרחבי העולם מבקרים בו.
הכותל המערבי נבנה כחלק מסדרת שיפוץ מקיפה שיזם המלך הורדוס בהר הבית במאה הראשונה לפני הספירה. הורדוס הקים ארבעה קירות תמך עצומים, שיצרו יחד מבנה טרפזי. הכותל המערבי, שהוא הארוך מבין הכתלים, נמשך לאורך כ-488 מטרים, וגובהו המקורי הגיע ככל הנראה לכ-30 מטרים מעל מפלס הרחוב של ימי הבית השני. עקב איסור מוסלמי על מחקר ארכאולוגי בהר הבית, לא ניתן למדוד את עובי הכותל, אולם על פי מדידות שונות נראה כי עובי הכתלים כולם נע בין 4 מטרים בחלק התחתון, ל-2 מטרים בחלק התחתון.
בתקופת השלטון הירדני בירושלים (בשנים 1948-1967) נמנעה גישה של ישראלים לכותל. הכותל, כמו כל העיר העתיקה, נכבש על ידי צה"ל במלחמת ששת הימים (1967).
ב-16 ביולי 1967 חוקקה הכנסת את חוק השמירה על המקומות הקדושים. מבקרים בכותל נוהגים לכתוב פתקים עם בקשות לאלוהים ולשימם בין אבני הכותל. מספר ארגונים יהודיים מפעילים מצלמת אינטרנט המשדרת תמונה עדכנית במהלך כל שעות היום מהכותל. כמו כן, ישנו שירות חינם של חברת בזק לקבלת בקשות מכל רחבי העולם בפקס ובדואר אלקטרוני, על מנת לשים אותן בכותל. בערב ראש השנה ובערב פסח, אוספים שמשי הכותל את הפתקים הרבים ומעבירים אותם לגניזה. כל אבן מאבני הכותל זכתה ל"תעודת זהות" משלה. כל האבנים מתועדות במערכת ממוחשבת המנהלת מעקב אחר מצב האבן, סדקיה ומימשקיה עם האבנים שסביבה. כתוצאה ממגע ידיים ונשיקות, סופגות האבנים לחות, זיעה ושומן שיחד עם הצמחייה והאקלים השורר במקום מביאים לבלייה של האבנים ומעלים את הצורך לבצע בהן פעולות שימור מורכבות.
מספר הביקורים באתר הכותל מדי שנה נאמד ב-10 מיליון.